בדיקת כל בעלי גלוק בשומרון

[EMT]

נעם - 150 ש"ח??? מאה חמישים , גם אצלינו בנשקיה יש אזעקה ואני בספק רב שיש מקומות יותר מאובטחים בארץ עם נוכחות 24/7 וכו וכו וכו. אבל עדיין - חוק יש חוק.

הקשר בין אזרח למדינה - בסופו של עניין גם לאזרח יש חובות, אנחנו חוטאים תמיד לדרוש זכויות (חלקן יתר עפ'י החקיקה הנוכחית) ולא למלא חובות בסיסים. כאשר בתלונות באים לא למחוקק בחלונות הגבוהים אלה לביורוקרט מן השורה שעושה את עבודתו ע'פי החוק.

מחר פורצים לנשקים בעוטף ואז וועדת בדיקה שתקום תגיעה (והיא אכן תגיעה) למסקנה שלא אכפו את החוק ואת הנוהל הקיים בהקשר של מיגון חדרי הנשק. מי ידפק בסוף ? אותו ביורוקרט קטן לובש מדים ?!!

לא מרוצה מגזירה מנהלית - יש לפעול עפ''י החוק - לפנות או לרמה ממונה לביטול הגזירה או לבית המשפט (במידה ופנייה שווה את הזמן ואת הכסף).

כך פועלים במדינה מתוקנת. אנחנו כאזרחים חייבים לדרוש וגם לתת, לבדוק וגם להבדק ע''פי החוק וע''פי הדין. רוצים שינוי ? בחירות באופק. תקימו תנועה חברתית חוץ פרלמנטרית - לא ? אז למי אנחנו באים בטענות ? שוב לביורוקרט הקטן ?



נ.ב. אני לא תושב מדינת תלאביב

[אחד במטרה]

ואני בספק אם המהלך הזה בכלל חוקי.

[higt-power]

איזה מהלך ?
לדרוש להצג כלי לבדיקה לצורך שלילת מעורבות בעבירה ?
חוקי בהחלט השאלה אם שופט יתן צו כללי לישוב אוו קבוצת ישובים ללא רעיות תומכות מסביב והאם יש כאלו .

[simon]

EMT
את המשפטים היפים על ביון\מודיעיין\עבודת שטח שמור לילדים בכיתה ג. אולי הם יאמינו לך.

אני הייתי נוכח למקרים כאשר משטרה היתה עוצרת ותופרת תיק לבן אדם כי היה לו בתוך כביסה חולצה צהובה - לא מגזים( להזכיר מקרה דומה- גניבת נשק בכרמיאל, האשמת ילד בן 21 במעשה, תפירת תיק, חודשיים מעצר בבית הכלא ,ורק במקרה תפיסת אשמים ערביים ושחרור של המסכן)

במקרה אחר לחצו את הבן אדם כל כך חזק שהסכים ( שים לב) לניסוי של הוכחתו ע"י אוננות בפני החוקרים.
אני יכול לדבר עד מחר. שוטר ממוצע עם 5 שנות לימוד ( כשניסיתי להסביר הבדל זוויתי בין מישור כוונות למישור קנה של יריחו\סי זד נתקלתי במבטים של "מה זה רוצה"?) , החוסר רצון ללמוד\להבין משהוא חדש ותוסיף על כך תסכול על שכר שלהם מביא את "מיטב האנשים " לכוחותם. לא מתקרב ברמתו לבן דוד הקטן שלי בכיתה י .

[higt-power]

simon
אתה פשוט כנראה לא מכיר את החוק ומה מותר ומה אסור ואוכל כמו הרבה מעם ישראל לוקשים שכל מיני גאונים ממציאים
ואז לועס ומקיא הלאה .
למשל הסיפור של העוננות אני יכול להגיד לך מפה ובלי להכיר את המקרא מצוץ מהאצבע וגם אם ההוא סיפר לך שזה דוד של חמותו וכל זה .
אין למשטרה שום אמצאי ודרך לקחת דגימה כזאת וגם אין צורך השוואת DNA לצורך התאמה לזרע של חשוד אפשר לעשות
גם על בסיס בדיקת דם אפילו שערה אוו רוק שאפשר לאסוף בקלות רבה .
אז למה שיתנו לו לאונן ???
לגבי ענין של מעצר עד תום הליכים,לידיעתך הכללית מי שמחליט על המשך מעצר היא לא המשטרה אלה בית המשפט .
כמו שאתה בוודאי יודע באותו בית יושבים בין 1 ל3 אנשים שגמרו קצת יותר מ5 שנות לימוד ומתוך נסיון משאירים במעצר
פחות מ20% מהחשודים גם כשיש צורך שישארו במעצר .
תאמין לי שיכלנו לחסוך הרבה משאבים פה במדינה אם מערכת המשפט היתה משאירה במעצר חשודים אבל בית המשפט
מתעקש לשחרר בערבות אוו למעצר בית ולהמשיך לשחרר ולהמשיך לשחרר גם בפעם השלישית שהבן אדם נתפס מבצע עבירה בזמן שהוא בכלל צריך להיות במעצר בית ........
אז אם שופט משאיר כבר מישהוא במעצר כנראה שיש לכך סיבות מספיקות כדי להצדיק את זה .

[אחד במטרה]

איזה מהלך ?
לדרוש להצג כלי לבדיקה לצורך שלילת מעורבות בעבירה ?
חוקי בהחלט השאלה אם שופט יתן צו כללי לישוב אוו קבוצת ישובים ללא רעיות תומכות מסביב והאם יש כאלו .

זו בדיוק הסיבה שבגללה אני מטיל ספק בחוקיות הדרישה. אני לא מאמין שיש להם צו חתום ע"י שופט.

[afss]

איזה מהלך ?
לדרוש להצג כלי לבדיקה לצורך שלילת מעורבות בעבירה ?
חוקי בהחלט השאלה אם שופט יתן צו כללי לישוב אוו קבוצת ישובים ללא רעיות תומכות מסביב והאם יש כאלו .

זו בדיוק הסיבה שבגללה אני מטיל ספק בחוקיות הדרישה. אני לא מאמין שיש להם צו חתום ע"י שופט.

זאת בדיוק השאלה:
גם אם הוצא צו ע"י שופט, האם לא ניתן להתנגד לו בטענה שחוץ מזיהוי סוג הנשק ע"י מעבדת נשק (זיהוי שאני הייתי מטיל לגביו ספק לאור יכולתם הנמוכה דהיום), במידה ואין שום פרט שקושר את העבירה לאדם מסויים. כלומר, אם אין להם שום ממצא אחר שקושר אותי למשל לעבירה (עד זיהה מישהו שנראה כמוני, איכון טלפוני שלי בזירה וכולי), אין להם סמכות לבקש ממני את הנשק לבדיקה?
משל למה הדבר דומה, שמחר הם יבקשו טביעות אצבע ודגימות דם מכל האוכלוסייה, כי יש להם זירה עם ממצאים כאלה שאינם מופיעים במאגר שלהם.
בזמנו, כאשר הייתי במעבדת נשק ועלה הצורך לאסוף כלים מסויימים (בעיקר לא נפוצים), היינו מסבירים לבעלי הנשק את חשיבות הבדיקה לפענוח המקרה ומבקשים את שיתוף הפעולה מצידם. בד"כ זה עבד יפה מאד.

[נועם]

נעם - 150 ש"ח??? מאה חמישים , גם אצלינו בנשקיה יש אזעקה ואני בספק רב שיש מקומות יותר מאובטחים בארץ עם נוכחות 24/7 וכו וכו וכו. אבל עדיין - חוק יש חוק.

הקשר בין אזרח למדינה - בסופו של עניין גם לאזרח יש חובות, אנחנו חוטאים תמיד לדרוש זכויות (חלקן יתר עפ'י החקיקה הנוכחית) ולא למלא חובות בסיסים. כאשר בתלונות באים לא למחוקק בחלונות הגבוהים אלה לביורוקרט מן השורה שעושה את עבודתו ע'פי החוק.

מחר פורצים לנשקים בעוטף ואז וועדת בדיקה שתקום תגיעה (והיא אכן תגיעה) למסקנה שלא אכפו את החוק ואת הנוהל הקיים בהקשר של מיגון חדרי הנשק. מי ידפק בסוף ? אותו ביורוקרט קטן לובש מדים ?!!

לא מרוצה מגזירה מנהלית - יש לפעול עפ''י החוק - לפנות או לרמה ממונה לביטול הגזירה או לבית המשפט (במידה ופנייה שווה את הזמן ואת הכסף).

כך פועלים במדינה מתוקנת. אנחנו כאזרחים חייבים לדרוש וגם לתת, לבדוק וגם להבדק ע''פי החוק וע''פי הדין. רוצים שינוי ? בחירות באופק. תקימו תנועה חברתית חוץ פרלמנטרית - לא ? אז למי אנחנו באים בטענות ? שוב לביורוקרט הקטן ?

%3

נ.ב. אני לא תושב מדינת תלאביב

BIG E ..

ברור לשנינו שאת הדיון על הנשקיות בעוטף ננהל על כוס הקפה והעוגיה/מצה ולא כאן..

ה 150 ש"ח הם עניין עקרוני. היום 150 ש"ח ומחר סכומים נוספים, הכל בשם הפרטת הביטחון האזרחי, שהמשטרה ומג"ב צריכים לטפל בהם ע"פ החוק.

אף אחד לא משלם לאותם אזרחים המחזיקים נשק צבאי או משטרתי וקופצים לכל אירוע ללא שום טרוניה וללא תשלום על שעות נוספות. אף אחד לא משלם להם על שהם בכוננות 24/7/365 ... במקרה הטוב אומרים "תודה".

סיטואציה (אמיתית) - יום שישי בצהריים, מתחיל להרדים את הבנות לשנ"צ, יושבים על הספה, הכל רגוע, בקבוקי שוקו, ליטופים... SMS - חדירה. הבנות נשלחות עם האמא והתינוק בן השבוע לממ"ד, אני לובש קרמי,חובש קסדה, כדור בקנה לאקדח, כדור בקנה לM16, , הנחיות אחרונות למשפחה (ברקע בכי הילדים - אבא לאן אתה הולך עכשיו..) נעילת הבית, טיפול באירוע למשך כשעתיים פלוס, חיסול מחבלים (פעם ראשונה שחודרים למרחב חמושים ולא ברחנים או אמלמ"ים) חזל"ש, חזרה הביתה, פריקה, חזרה לספה ולבקבוקי השוקו, שנ"צ עריבה לכולנו.

וכעת, קח את הסיפור צפונה לעמק של אילן, צפונה לקו ראש הנקרה מטולה וליישובי יו"ש. אף אחד לא מקבל כסף, אף אחד לא חושב לבקש כסף.

והמשטרה מבקשת 150 ש"ח לחיבור המוקד ... נו באמת. הרי המשטרה מקבלת מהמיסים שלך כסף לפעילותה.. ע"פ חוק.

זו לא גזירה מנהלית, זו שיטת מצליח, מצליח לא לשלם עבור מה שאני חייב לשלם עבורו ע"פ חוק.

הנשקיות שייכות או לצה"ל או למג"ב/מ"י. לא לאזרחים. מחסני הנשק האזרחיים של היישובים ה"ראויים", מחוברים במילא למוקד חב' אבטחה ע"פ ההנחיות.

[אחד במטרה]

איזה מהלך ?
לדרוש להצג כלי לבדיקה לצורך שלילת מעורבות בעבירה ?
חוקי בהחלט השאלה אם שופט יתן צו כללי לישוב אוו קבוצת ישובים ללא רעיות תומכות מסביב והאם יש כאלו .

זו בדיוק הסיבה שבגללה אני מטיל ספק בחוקיות הדרישה. אני לא מאמין שיש להם צו חתום ע"י שופט.

זאת בדיוק השאלה:
גם אם הוצא צו ע"י שופט, האם לא ניתן להתנגד לו בטענה שחוץ מזיהוי סוג הנשק ע"י מעבדת נשק (זיהוי שאני הייתי מטיל לגביו ספק לאור יכולתם הנמוכה דהיום), במידה ואין שום פרט שקושר את העבירה לאדם מסויים. כלומר, אם אין להם שום ממצא אחר שקושר אותי למשל לעבירה (עד זיהה מישהו שנראה כמוני, איכון טלפוני שלי בזירה וכולי), אין להם סמכות לבקש ממני את הנשק לבדיקה?
משל למה הדבר דומה, שמחר הם יבקשו טביעות אצבע ודגימות דם מכל האוכלוסייה, כי יש להם זירה עם ממצאים כאלה שאינם מופיעים במאגר שלהם.
בזמנו, כאשר הייתי במעבדת נשק ועלה הצורך לאסוף כלים מסויימים (בעיקר לא נפוצים), היינו מסבירים לבעלי הנשק את חשיבות הבדיקה לפענוח המקרה ומבקשים את שיתוף הפעולה מצידם. בד"כ זה עבד יפה מאד.

הבעיה במקרים כאלה היא שלאזרח הבודד יש מעט מאד מוטיבציה לפנות לבית המשפט, כי הליכים משפטיים יגזלו יותר זמן וכסף מאשר פשוט למסור את הנשק ולהפטיר קללה. תאורטית, מי שאמור לטפל במקרה כזה הם ארגונים כמו התנועה לזכויות האזרח, אבל יש לי תחושה מוזרה שהחבר'ה האלה לא ממש יתלהבו לטפל במקרה כזה....